השלם כמערכת
§21 מפת זרימת הערך (VSS)
את המדינה כולה ניתן לצייר כמערכת אחת של זרימת ערך: גרף יחיד שבו הרנטות הבלתי-מורווחות זורמות אל נחלת הכלל, נחלת הכלל מממנת את הרצפה ואת הדיבידנד, והשוק המתוקן מסלק את היתר. המפה אינה קישוט. היא הופכת את לולאות המשוב לנראות, כך שניתן לבחון מייצב שנועד לסייע האם הוא מגן חרש על המבוססים, וניתן לקרוא חוסר-פרופורציה ברמת הכלל במקום לטלא אותו תסמין אחר תסמין. הכשל העמוק של מערכת הוא חוסר-פרופורציה, לא מחסור, ורק מבט מערכתי-כולל יכול לראותו.
§22 אופני הכשל שהמערכת מתוכננת כנגדם
אקסיאקרטיה מתוכננת לאחור מתוך האופנים שבהם היא עלולה למות, והקטלוג ארוך, כל ערך מזווג בו עם תרופת-נגד. תפיסת המשקלות בידי מעמד שליט; מונוקולטורת-הערך המבטלת את החוקה בכך שהיא ממטבת יתר על המידה ציר אחד; לגיטימיות פוטיומקינית המבצעת כל אות נכון בעודה נותרת תפיסה; ריכוז האחזקה לא פחות מן העושר; קריסת האמון, הציר הנושא המושל אחרון מכול; היסחפות תת-ספית מתחת לקו האזעקה; תיקון-יתר, שהוא פגם לא פחות מן החֶסֶר; וחתירה חיצונית מצד סדר עוין.
הסימולציה קיימת בדיוק כדי למצוא את הערכים שהרשימה עדיין מחמיצה. כושר השרידות אינו כאן מעלה אחת בין רבות, הוא הקריטריון: מנגנון שאינו שורד מגע עם שחקנים יריביים ואינטרסנטיים אינו מנגנון טוב יותר, ותהא הגינותו על הנייר אשר תהא.
§23 היכן היא ניצבת בין סדרים יריבים
אקסיאקרטיה נוקטת עמדה מוגדרת. מול הקפיטליזם היא מתמחרת את ההשפעות החיצוניות ותופסת את הריכוז שהשוק מותיר בלא תמחור, תוך שמירה על השוק למה שהוא עושה היטב. מול הסוציאליזם היא מלאימה אך ורק את הבלתי-מורווח ומסרבת לניהול מרכזי של המשק. מול הטכנוקרטיה היא מכחישה שיש בכוחו של מאן דהוא לחשב את הטוב, ומשיבה את המשקלות אל ההצבעה.
מול הריאליזם המדיני היא מאמצת את שיטת האמת המעשית, תכנון לפי אופן התנהגותם בפועל של בני האדם, אך מקבעת את הראוי כאמנה בלתי ניתנת להפרה: אמת מעשית במנגנון, דאונטולוגיה בגבול. ומן מסורת המידות הטובות היא נוטלת את מצע האמון והמשמעות בעודה דוחה את החכם ואת המטפיזיקה. זוהי עמדה שלישית שקפיטליסט לא יוכל לכנותה סוציאליסטית, שסוציאליסט לא יוכל לכנותה קפיטליסטית, ושחוקתן לא יוכל לכנותה חסרת-חוק. הפנקס המלא, הוגה אחר הוגה, מצוי בשושלת וביקורת.
§24 יישום ושולחן הבחינה
התורה בלתי-תלויה בפריסה, היא מקבעת אך ורק את הקבועים המובאים לעיל, ומותירה את המימוש חופשי. שולחן הבחינה שלה הוא סימולציה שתכליתה היפוכו של מופע אוטופיה: היא ממפה היכן התכנון נותר יציב והיכן הוא נעשה נתון-לתחבולה תחת מדידה רועשת, יריבית ושנויה במחלוקת, ומונה את הטעויות הגרועות ביותר שמערכת הכללים חייבת להימנע מהן.
אמנתה הכנה היא "הימנע מן הטעויות הגרועות ביותר, אל תהנדס את התוצאה הטובה ביותר", מפת חבלה, לא מכונת שגשוג, וזו הטענה היחידה שמבקריו החריפים ביותר של הסדר המהונדס אינם יכולים לגעת בה. מדינה אמיתית תשמור על התורה ותחליף כל דבר במימוש. ראו הסימולציה.