המערכת › חלק V · החוקה והמדינה
שלוש החובות והבסיס הפיסקלי
למדינה שלוש חובות, להגן על האדם, לספק את הרצפה, ולתקן את המסגרת, ובסיס אחד המממן את שלושתן: רנטה נתפסת, לא מסים על עבודה מורווחת. זוהי הנדסה פיסקלית, לא צדקה. אוצר בר-קיימא נשען על עם משגשג, שכן רנטה ניתן לקצור רק מגוף חברתי מתפקד: הַרְעֵב את הגוף וזרימות הערך קורסות, ועמן ההכנסה.
לגיטימיות וכושר-פירעון הם אפוא אותו משתנה עצמו. מדינה המניחה לעמה ליפול אל מחסור אינה מכזיבה אותו מוסרית בלבד; היא מפרקת את בסיסה הפיסקלי עצמו, הרצפה היא הקרקע שעליה עומד האוצר.
מה פירוש הדבר
למדינה שלוש חובות, להגן על האדם, לספק את הרצפה, לתקן את המסגרת, ובסיס אחד לממן את כולן: רנטה נלכדת, לא מסים על עבודה. הניגוד חד. מדינת מס-שכר חייבת למסות את העבודה ביתר שאת ככל שהאוטומציה מכווצת את העבודה שהיא ממסה, סחרור מוות. מדינה הממומנת מרנטה קוצרת את רנטות הקרקע, הנתונים, הספקטרום והמחשוב אשר גדלות ככל שהאוטומציה גדלה, בסיסה מתרחב יחד עם עצם הבעיה המכווצת את בסיס השכר. והרצפה אינה צדקה אלא יסוד האוצר: ניתן לקצור רנטה רק מחברה מתפקדת, ולפיכך הנחת העם ליפול אל המחסור ממוססת את ההכנסה עצמה. לגיטימיות וכושר פירעון מתגלים כמשתנה אחד.
מדוע האקסיאקרטיה זקוקה לכך
כל השבר כולו היה בכך שמימון ממס-שכר קורס ככל שהעבודה נעלמת. הבסיס הפיסקלי חייב אפוא להיכון מחדש על משהו שגדל ככל שהאוטומציה גדלה, אחרת המדינה פשוט גוועת ברעב בעיצומו של שפע. § זה קיים כדי לנקוב בשם אותו בסיס, רנטה נלכדת, ולקשור את כושר הפירעון של המדינה לשגשוג עמה ולא לעבודתו.
בהשוואה לגישות אחרות
זהו המס-היחיד של הנרי ג׳ורג׳ על רנטת הקרקע, מוכלל אל כל התשתית נושאת הרנטה של כלכלת ה-AI (ג׳ורג׳). כנגד מדינות מס הכנסה ומס שכר, שבסיסן נשחק ככל שהעבודה עוברת אוטומציה, וכנגד היתלות רגרסיבית במס צריכה/מע״מ. התובנה שהמצוקה מכלה את ההכנסה, "אם יש מצוקה ומחסור, ההכנסה מגיעה אל קץ נצחי", היא של קונפוציוס (קונפוציוס); המשמעת של מימון-מרנטה-לא-מעבודה היא של מקיאוולי (מקיאוולי). את מה שהבסיס משלם ראה ב-§14.