המערכת  ›  חלק III · עקרון הממשל

מי קובע את המשקלים, וכיצד נבלמת ההשתלטות

מה פירוש הדבר

§ זה משיב על שתי שאלות שונות. מי מחליט מה חשוב? האזרחים מצביעים על המשקלים הציבוריים היחסיים של הצירים; שום נוסחה אינה מכריעה אם נהר נקי חשוב יותר מתפוקת מפעל. מי מגדיר כיצד נמדדים האפקטים? גוף תקינה עצמאי מחבר את הסכמות תחת כללי ראיות וכיול מפורסמים, וחבר מושבעים אזרחי הנבחר בהגרלה רשאי לאשר או לדחות כל שינוי מהותי, בלא לכתוב אותו בחשאי. כל גרסת סכמה, אמת מידה, סף ביטחון, דעה חולקת, ביקורת וערעור הם פומביים. האפקטים נמדדים היכן שהראיות תומכות במדידה; אי-ודאות מנמיכה את עוצמת ההתערבות המותרת. המתקן מיישם את התשומות הציבוריות הללו, אך אינו מחבר לא את הערכים ולא את המכשיר שהוא מבצע.

מדוע האקסיאקרטיה זקוקה לכך

משום ש"ממשל לפי ערך" קורס מיד לאחת משתיים, טכנוקרטיה ("מומחים יחשבו מה חשוב") או שלטון האספסוף ("להצביע על הכול, כולל העובדות"), אלא אם מישהו משרטט את הקו במדויק. § זה קיים כדי להפוך את הערך לאובייקטיבי-לצורך-ממשל, בחירה קולקטיבית מחייבת ולגיטימית, בלי מלך-פילוסוף הטוען לדעת את הטוב ובלי רוב המצביע על מה שאמת.

בהשוואה לגישות אחרות

כנגד מלך-הפילוסוף של אפלטון, שביקש שהחכמים יֵדעו את הטוב וימשלו לפיו, נדחה: לגיטימיות אינה ידע (אפלטון). כנגד מיזס, האומר שאין ערך קולקטיבי בר-פעולה, מושבים: הצבעה מוכרזת על אפקטים הנספרים לפי שיטות מפורסמות שניתן להשיג עליהן היא שניהם (מיזס). כנגד רוביזם גולמי ובן-דודו הפוטארכיה ("להצביע על ערכים, להמר על אמונות"), שאת יצרו, להפריד את ההערכה מן המדידה, האקסיאקרטיה חולקת אך כובלת תחת מגילה. הסייג הוא של קונפוציוס: זהו העם המרוסן בחוק שבו נותנים אמון (קונפוציוס). את מה שתוחם את ההצבעה היא המגילה, §16.