המערכת › חלק III · עקרון הממשל
לולאת הממשל
לולאת התפעול פשוטה לניסוח: לחוש את וקטור-Æ; לאתר היכן ציר או קבוצה חרגו מן הרצועה; לתקן את התנאים, היטל, רצפה, תקרה, לפי כלל כללי; ולשחרר, בשיבה אל רצועה מיוצבת ולא בהיגוי מתמיד. התיקונים מקובצים ואז מניחים להם להתייצב, שכן התדיינות מחודשת בלא הרף היא כשלעצמה מקור לחוסר יציבות.
החלק הקשה הוא פיזיקה, לא כוונה. השהיות בין תיקון לבין תוצאתו מולידות תנודות; התערבות רבת מנוף הנדחפת בכיוון המוטעה מזיקה יותר מהיעדר התערבות. לפיכך הלולאה מרוסנת, התערבויותיה נגד מחזוריות, ותדירותה שלה נתונה למעקב: מסגרת מכוונת היטב נוטה עם הזמן אל תיקונים מעטים וקטנים יותר, והתגברות ההתערבות היא האות למסגרת שכוונה בשגגה, ולא לשקידה.
מה פירוש הדבר
ללולאה ארבע פעימות, לחוש ← לזהות ← לתקן ← לשחרר, ודוגמה מעובדת אחת נושאת אותה. הציר האקולוגי סוטה מתחת לרצועתו ככל שהפליטות מטפסות; החיישן מסמן את הסטייה עם מידת ביטחון; תחת כלל כללי קבוע היטל הפחמן מועלה; הפליטות שבות אל תוך הרצועה; ההיטל מתייצב. החלק העדין הוא התזמון. אם ההיטל מיטלטל בתגובה לנתונים חודשיים רועשים, הוא ממסה יתר על המידה ואז ממסה בחסר ואז ממסה יתר על המידה, תנודה המזיקה יותר מן הסטייה המקורית. לכן התיקונים מרוסנים, מקובצים, ואז מונחים להתייצב. וישנו מדד בריאות החבוי בלולאה: מחיר פחמן מכוון היטב זקוק לפחות התאמות לאורך זמן, התערבות גוברת היא סימן שהמסגרת מכוונת בשגגה, לא שהמדינה עמלה קשה.
מדוע האקסיאקרטיה זקוקה לכך
מדינה החשה ערך ומתקנת ברציפות ובתגובתיות תטלטל את הכלכלה שאותה היא מבקשת לייצב, כשכל עווית חיישן הופכת לזעזוע מדיניות. § זה קיים כדי לעשות את התיקון מרוסן, מקובץ ומגביל את עצמו: ממשל הנוטה לעבר עשיית פחות, ושהצלחתו ניכרת ברוגע, לא בפעילות.
בהשוואה לגישות אחרות
הכשל שממנו היא מגינה הוא זה שמכנה תורת הבקרה, משוב עם השהיה מוליד תנודה אלא אם מרוסן (הלולאה היא, למעשה, בקר מכוון היטב). היא מהדהדת ביקורות על בנקאות מרכזית היפראקטיביסטית, העלולה להגביר את המחזור שאחריו היא רודפת. הפיזיקה של ההשהיה ושל ״מנוף גבוה, כיוון מוטעה״ היא של מדוז (מדוז); המשמעת של שיבה מחזורית אל עקרונות היסוד היא חוק ההתחדשות של מקיאוולי (מקיאוולי). מצבי הכשל שעל הלולאה לשרוד מקוטלגים ב§22.