המערכת › חלק V · החוקה והמדינה
זכויות, פשע וצדק כאיזון מחדש
הצדק הוא איזון מחדש, אך תחום בחדות. הכפייה מופעלת על מעשים שהתגלו, לעולם לא על כוונה מוחשת, החיישן רשאי לקרוא נטייה במצרף, אך החרב מגיעה אל המעשה בלבד. הדין אינו רטרואקטיבי; הסנקציה מרתיעה, אין היא נוקמת; והיא מדודה, לא מרבית, פוגשת פגיעה בתיקון מידתי, לא הנקמה המתקנת יתר על המידה ולא הרחמים המוחלטים עד כדי מחיקת ההבדל בין משתף פעולה לבין בוגד.
שער הכפייה הוא עקרון הנזק בצורתו המזערית, מנוסח כהדדיות: אסור להטיל נזק בין מסגרות; לעולם אין לכפות תפיסה של הטוב. הפשע נענה בהשבת הווקטור שהמעשה פגע בו, לא בנקמה מוסרית, והפְּנים הבלתי ניתן להפרה של האדם הוא גבול שאין כוח רשאי לחצות.
מה פירוש הדבר
הצדק באקסיאקרטיה הוא איזון מחדש, אך רתום ברסן הדוק. החיישן עשוי לקרוא שאדם נושא בקרבו השקפות קיצוניות, נטייה שבנפש, אך החרב מגיעה אך ורק אל המעשה: מחשבה לעולם אינה פשע. החוק אינו רטרואקטיבי, לא ניתן להעניש אדם לפי כלל שלא היה קיים בעת שפעל. הסנקציה מרתיעה, אינה נוקמת, גודלה נקבע כדי למנוע את הנזק הבא, לא כדי להשביע נקמה. והיא מידתית: פגיעה נענית בתיקון, לא בנקמה המענישה יתר על המידה ולא בחמלה כה מוחלטת עד שהיא מוחקת את ההבדל בין המשתף פעולה לבין הבוגד. הפשע נענה בשיקום הציר שהמעשה פגע בו, לא בחשבון נפש מוסרי עם הנשמה.
מדוע האקסיאקרטיה זקוקה לכך
מדינה שיכולה לראות כוונה תתפתה להעניש אותה, וזו הדרך הישרה אל פשע-המחשבה, ומאזן הרודף אחר הווקטור עלול לתקן יתר על המידה בשמה. § זה קיים כדי לתחום את הכפייה למעשים שהתגלו, חוקיים, מידתיים, ומכוונים לשיקום, כך שהכוח הרחב לחוש לעולם לא יהפוך לכוח רחב להעניש.
בהשוואה לגישות אחרות
זוהי רפורמת הענישה של בקאריה ובנת׳ם, הרתעה על פני נקמה, מידתיות על פני אכזריות, והעיקרון העמוק של המשפט המקובל שאין פשע ללא מעשה שהתגלה (actus reus), כנגד כל פיתוי של "טרום-פשע". אי-הרטרואקטיביות וההרתעה-לא-הנקמה הן חוקי הטבע של הובס (הובס); שער ההדדיות ו"השב פגיעה בצדק, לא בחסד" הם של קונפוציוס (קונפוציוס); ועקרון הנזק המכונן את השער כולו הוא של מיל (מיל). מעל לכל ניצבת האמנה, §16.