מצב כן ובעיות פתוחות
שום דבר כאן אינו מוצג כמוגמר. התורה נושאת את הימוריה החיים בגלוי במקום להחליקם. האם הרנטה הבלתי-מורווחת אכן ניתנת להפרדה מן העודף היצרני, או שמא ה"רנטה" הממוסה מתגלה כעודף יחסי-שכר בר-העתקה? האם חזית הגילוי המבוצרת עומדת מול רוב עתידי החמוש בחיישן שיכולתו הולכת וגוברת? האם יכולה לולאת התיקון לפעול בתוך ההשהיה, בדיוק במקום שבו הדבר חשוב מכול? ומכאן תנאי-הקדם לחקיקה: שום מערכת כללים אינה מהנדסת תוצאות טובות בלא החומר האזרחי המטופח שיחוקק אותה.
אלה מוצגות כבעיות, לא נפתרות כסיסמאות, משום שתורה המסתירה את שאלותיה הפתוחות היא הצפויה ביותר להיכשל בהן.
מה פירוש הדבר
דבר כאן אינו מוגש כמוגמר, וחלק זה נוקב בהימורים החיים במקום להסתירם. האם הרנטה הבלתי-מיוגעת אכן ניתנת להפרדה מן העודף היצרני, או שמא רנטה ממוסה מתגלה כעודף יחס-שכר הניתן להעתקה (ההשגה העומדת של מרקס)? האם חזית-התגלית המבוצרת מחזיקה מעמד מול רוב עתידי החמוש בחיישן משוכלל והולך, או שמא החומה נשחקת? האם הלולאה המתקנת יכולה לפעול בתוך ההשהיה, בדיוק היכן שהדבר חשוב מכל, או שמא היא מגיעה תמיד באיחור של צעד? ותנאי-המוקדם של חקיקה-במעשה: אין מערכת-כללים המהנדסת תוצאות טובות בלא החומר האזרחי המטופח לחוקקה, ואם כן, כיצד מגדלים חומר זה? אלה נישאים כבעיות, בציון המקומות בהם הן עלולות להישבר.
מדוע האקסיאקרטיה זקוקה לכך
תורה המסתירה את שאלותיה הפתוחות היא זו הצפויה יותר מכל להיכשל בהן, ותורה המוגשת לראשי-מדינות מחויבת להיות כנה על גבולות ידיעתה. § זה קיים כדי לשאת את הבעיות הבלתי-פתורות בגלוי, כהימורים שיש לבחון, ולא לחפות עליהן בביטחון.
בהשוואה לגישות אחרות
העמדה היא החברה הפתוחה והפליביליזם של פופר, תורה רצינית מציינת את התנאים שתחתם תופרך. הימור ההפרדה הוא ההשגה העמוקה ביותר של מרקס, מוחזקת ולא מתחמקת (מרקס); תנאי-המוקדם של החקיקה-במעשה הוא של נורת׳ ושל אסמוגלו ורובינסון, מוסדות זקוקים לחומר האזרחי לחוקקם (נורת׳, מדוע מדינות כושלות). בחזרה אל התורה בשלמותה: המערכת.