אלינור אוסטרום
שמונת עקרונות התכן כבדיקת לגיטימיות; הכרה-וגיבוי; המסגרת הממשלת-עצמה כקטגוריה שלישית ממדרגה ראשונה בין השוק למדינה.
המהדורה שנקראה. ממשל נכסי הכלל, קריאה מעמיקה.
מה לקחנו
מוסרת לתורה את שמונת עקרונות התכן שלה כבדיקת לגיטימיות וכרטיס ניקוד כשל; את מתרס ההכרה-וגיבוי, שכן מדינה מרכזית חשה המוחקת את המסגרות שאין ביכולתה לראות היא סיכון ההישרדות העליון; את הציות המעין-רצוני (תפקידו האמיתי של האכיפה הוא הבטחה, לא כפייה); מפעלים מקוננים המשלימים את הפדרציה חסרת הקודקוד; וההריסה האמפירית של הבינאריות ״לוויתן או הפרטה״, ששתיהן מניחות אוכף כול-יודע וחסר-עלות.
היכן אנו נבדלים, וכיצד אנו משיבים
אזהרה אחת מיובאת ולא מחלוקת: המקרים שלה היו קהילות הומוגניות; מסגרות אקסיאקרטיה אינן כאלה, ולכן שמונת העקרונות נושאים עומס רב עוד יותר בישות פוליטית פלורליסטית.
העמדה הכוללת
מוסרת לתורה את המסגרת הממשלת-עצמה כקטגוריה שלישית ממדרגה ראשונה בין השוק למדינה, מושלמת מקטע קצר לכדי אב; מאשרת את התורה אישוש מוחץ.
כל עמדה נקראת במקור. עיינו במרשם השלם ב שושלת וביקורת · המערכת.