פ. א. האייק
בעיית הידע ושדרת שלטון-החוק; ההתנגדות החזקה ביותר, מטרה בלתי-מוגדרת אינה מקנה גבול, נספגת בהפיכת הווקטור לאבחוני, לעולם לא מבצעי.
המהדורה שנקראה. חוקת החירות (המהדורה המוסמכת), נקראה במלואה, שמונה קריאות-עומק נושאיות.
מה לקחנו
מרכיב חלק גדול יותר מן השדרה מכל ליברל אחר: תקרת הידע המפוזר-והמובלע על החיישן; המרחב הבלתי-מכוון כאיבר גילוי שערכו הוא בדיוק הבלתי-צפוי; הסדר הספונטני ועמדת הגנן-לא-הצייר; ובאופן מכריע, שלטון החוק כעצם צורת התיקון (חוק-מול-פקודה, כלליות, אי-רטרואקטיביות, ללא פטור-עצמי). בנוסף, דמוקרטיה מוגבלת כשיטה ולא כסמכות, ערך ≠ זכות, ורצפת המינימום, שהאייק עצמו מאשר.
היכן אנו נבדלים, וכיצד אנו משיבים
ההתנגדות החזקה ביותר שלו, מטרה בלתי-מוגדרת אינה מקנה גבול לכוח, נספגת בקיבוע ווקטור הערך כמטרה אבחונית, לעולם לא כהרשאה מבצעית, כאשר ההצבעה מתוחמת אל המבורר וחזית הגילוי מגודרת. הסטייה השיורית מבודדת אל ההכוונה שמעל הרצפה ואל הצורה המשפטית של תיקוני-הקוהורטה; ציטוט פיינר שלו עצמו מפריך מראש כל הגנה-לפי-ייחוס-דמוקרטי, ולכן האקסיאקרטיה מגינה על ההצבעה באופן מבני.
העמדה הכוללת
בן-השיח היסודי החד ביותר מאז מיזס, מלחין, מתנגד חזק ביותר, וחולק-על-הדעת מתוחם; וויג-ישן במזגו, ועצם שיטתו היא של האייק עצמו.
כל עמדה נקראת במקור. עיינו במרשם השלם ב שושלת וביקורת · המערכת.